הרש נ' הביצה והתרנגולת בע"מ

החלטה

א. הבקשה

בפני בקשה של המבקשת הורות למשיב, המתגורר מעבר לקו הירוק, ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיה במידה והתביעה שהוא הגיש נגדה תידחה.

ב. טענות הצדדים

1. טענות המבקשת

המשיב הגיש תביעה נזיקית נגד המבקשת ע"ס 650,000 ₪ בבית משפט השלום בירושלים, וזו הועברה לבית משפט זה, לו הסמכות המקומית לדון בתובענה.

לטענת המבקשת, מנוסח הבקשה שהוגשה ע"י ב"כ המשיב לדחיית מועד דיון, עולה כי המשיב מתגורר מעבר לקו הירוק, ויש לראות בו כבעל דין המתגורר בחו"ל, דבר שיקשה על המבקשת לגבות תשלום הוצאותיה, באם התובענה תידחה.

2. טענות המשיב

למשיב זכות הגישה לערכאות, וחיובו בהפקדת ערובה, כתנאי לניהול הליך משפטי, דינו כהטלת הגבלה על זכות זו, ולפיכך דין הבקשה להידחות.

ג. דיון

תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984- (להלן - "התקנות"), קובעת:ו

"(א) בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע".

תקנה 519 לתקנות אינה מפרטת באילו מקרים בית המשפט יחייב תובע במתן ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע. הלכה למעשה משתמש בית המשפט בסמכותו בעיקר כאשר התובע מתגורר בחוץ לארץ, מחוץ לתחום השיפוט, והנתבע, אם יזכה בהוצאות, יתקשה משום כך לגבות את המגיע לו, ובמיוחד כאשר אין בידי התובע להצביע על נכסים הנמצאים בארץ שמהם יוכל הנתבע להיפרע, או כאשר התובע לא המציא את מענו כנדרש לפי תקנה 9(2) לתקנות. עם זאת, המקרים הללו אינם בבחינת רשימה סגורה, ובית המשפט יפעיל את שיקול דעתו לעניין חיוב תובע והפקדת ערובה לפי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה שיבוא בפניו.

ראו לעניין זה רע"א 2241/01 הופ נ' ידיעות תקשורת בע"מ (פורסם בנבו, 17/04/2001), כן יואל זוסמן, "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית, עמודים 900 - 901.

בענייננו, המשיב לא הכחיש בכתב תגובתו כי הינו תושב השטחים. כך גם עולה מבקשתו לדחיית מועד דיון אשר הוגשה ביום 31/08/2011 ולפיה "התובע אינו יכול להופיע לדיון בשל היותו תושב שטחים ואין לו אישור כניסה למועד הנ"ל".

הואיל וכך, סבורני כי בנסיבות העניין, אין צורך בראיות כלשהן על מנת להצביע באופן קונקרטי על קושי של אזרח ישראלי לגבות כספים מתושבי הרשות הפלסטינאית.

3. אין מחלוקת על כך שעומדת למשיב זכות הגישה והפניה לבית המשפט. אולם אל מול זכותו האמורה של המשיב עומדת זכותה של המבקשת להבטחת ההוצאות שיגרמו לה אם יתברר בסופו של הליך, כי לא היה יסוד יסוד לתביעה והיא נדחתה. לשון אחר, המבקשת אינה צריכה לעמוד בפני שוקת שבורה אם תדחה התביעה.

המשיב נחשב לתושב חוץ לצורך תקנה 519.

ראו והשוו להחלטתו של כבוד השופט ריבלין ברע"א 6066/00 חאלד אעדילי ואח' נגד חברת סלקום ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 17/04/01).

זכות הגישה לערכאות היא זכות ראשונית ויסודית, הנתונה לציבור בכללותו ולכל אחד מיחידיו, והיא הבסיס והתשתית לעצם מהותה של שיטת משפט, באשר היא. ביטוי מובהק לכך נתן השופט חשין בע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ נא(3) 577, 628: